12/05/2011
התחלתי לקרוא ספר חדש - ספר מד"ב. הספר נכתב ב1939- וההוצאה משנת 1966.
הרקע - שביט מתקרב לכדור הארץ וצפוי להתנגש בו בתוך 60 יום.
צפוי שכל החיים על כדור הארץ ימחקו.
נראה שהספר מתחלק לשני מרכיבים -
1.הרקע הכללי-הארוע האסטרונומי. התפאורה.
כאן הספר מתבסס על הידע המדעי של 1939. הידע מאד נאיבי ושגוי.
2.הסיפור האישי של גבורי הספר עם הדילמות הערכיות שלהם. זה המרכיב שמעניין
אותי.
זה ספר אפוקליפסה. ספרי אפוקליפסה מתחלקים לשני סוגים -
1.ספרי טרום-אפוקליפסה.
למשל, ספר זה וכן הספר על החוף של נביל שוט.
הדילמה הערכית - איך מתמודדים עם הידע שאתה וכל האנושות צפויים להיכחד תוך
יום ?
2.ספרי פוסט-אפוקליפסה.
הדילמה הערכית כאן שונה - איך מתמודדים עם המציאות שלאחר האפוקליפסה ?
במציאות זו, המרקם החברתי מתפרק וכל משפחה לעצמה. זו מלחמת הישרדות שבה
האוייבים הם בני אדם אחרים.
הבעייה כביכול - איך שורדים ?
ההנחה היא שבכלל רוצים לחיות במציאות שכזו. אני לא הייתי רוצה לחיות במציאות שכזו על מנת
שלא אצטרך להרוג אחרים למען ההישרדות שלי. כמובן הדילמה הערכית מסתבכת כי מדובר לא
רק בהישרדות האישית שלך אלא גם בהשרדות של הקרובים אליך.
יש בעייה ערכית-האם נכון להרוג על מנת שאתה והקרובים אליך ישרדו ?
...
הפסקתי את קריאת הספר באמצע. הסיבה -
1.סופר לא אינטליגנטי. דמויות ומציאות לא סבירים. לקח רעיון טוב וקילקל אותו.
2.כתיבה מיושנת הגורמת לספר להיות לא-קריא.
היום הסופרים יודעים לכתוב ספרים שהם קריאים, ספרים לקורא עם סף סבלנות נמוך.
ספר טוב צריך להיות מאוזן בין 2 יעדים -
א.קריאות.
ב.עומק.
פולט משיג 2 יעדים אלה במידה רבה, בעיקר ברומנים ההיסטוריים.
מזכיר את 2 היעדים של מיכה 9 - פשטות ועצמה.
--------------------
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה