28/01/2012 ספרים - נעמי לויצקי - העליונים.
ספר על שופטי בית המשפט העליון. 1.השופטים מתוארים כאנשים קטנים עם מניעים קטנים.
קראתי בינתיים 2 פרקים ולא אהבתי. ספר רכילות על מאבקי הכח והמינויים בבית המשפט
העליון. הספר מציג את דורית בייניש באור מאד לא חיובי - כאשה אמביציוזית, כוחנית,
מניפולטיבית, פועלת ממניעים זרים, משפטנית בינונית שידעה לתמרן את דרכה מעלה.
נמנעת מפסיקות שנויות במחלוקת כי זה לא רצוי. פוסלת מינוי אנשים מבריקים
וראויים שיתחרו בה, מקדמת את החברה שלה.
הבעייה - שלפי הספר כולם שם כאלה. יש אליטה, והשופטים הם חלק מהאליטה, וזו טיבה.
כמו שאמרתי - ספר רכילות על האנשים "העליונים". אם זה גם המשך הספר, זה לא
מעניין. מצד שני, יש כאן ראייה מעניינת לעולם המשפט, עולם שאיני מכיר.
2.הרקע של דורית בייניש.
בפרק השלישי מסופר סיפור חייה של דורית בייניש.
מרתק. לפי הספר בינייש גדלה בסביבה של תרבות וערכים. היא למדה בתיכון חדש, שם המורים היו אנשי חינוך ברמה גבוהה, וחינכו לערכים. ממש מרשים.
כל כך שונה מהרקע כיום גם בבית וגם בבית הספר.
30/01/2012
קראתי הבוקר חלק מפרק 4 - החיים של דורית בייניש בפרקליטות. 1."העדיפה להתעמק בעובדות ולא בתאוריות המשפטיות." עמוד 64.
בייניש מצטיירת כ-"איש קרקע" - אחת שיודעת מה בדיוק היא רוצה ואיך להשיג
זאת. בעבר קראתי לתכונה זו בשם פרקטיות.
בייניש ידעה לטפח יחסים שיקדמו אותה. היתה בחסות גבריאל בך ואהרון ברק.
ידעה לצבור כח. כח בארגונים מושג באמצעות השפעה על מינויים.
2.פרשת קו 300.
01/02/2012
1.הספציפי והעקרוני.
התחלתי את הפרק על תחילת הקריירה של בייניש כשופטת עליונה.
בייניש מעדיפה לעסוק במקרה הספציפי ולא בבעייה העקרונית. אצל ברק זה הפוך.
כלומר, ברק רוצה לעסוק בצד העקרוני ולא במקרה הספציפי - בחוק ובפרשנות לחוק. בייניש מעדיפה לעסוק במקרה הספציפי ולא בבעייה העקרונית. אצל ברק זה הפוך.
בייניש מעדיפה את הפרטים והעצים. ברק מעדיף לעסוק ביער.
הדוגמא - נושא ירושה. יש צוואה לא חתומה וללא עדים בכתב יד של אדם.
האם להכיר בצוואה או לא ?
האם להעדיף גישה פורמליסטית או לכבד את רצון הנפטר ?
ישנה הבעייה העקרונית ישנה הבעייה הספציפית. ברק עוסק בשאלה העקרונית ואילו בייניש עוסקת
בשאלה הספציפית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה