א.העלילה.
הבמאי - סטנלי קובריק.
העלילה מתרחשת בצרפת שנת 1916 בזמן מלחמת העולם הראשונה.
הפיקוד העליון הצרפתי נותן פקודה לכבוש מוצב גרמני בשם תל הנמלים.
מפקד הדיביזיה, גנרל מירו, מתנגד תחילה לפקודה בטענה שמתקפה כזו תהיה בגדר
התאבדות.
כשנרמז לו שהוא צפוי לקידום אם יבצע את המתקפה, הוא משנה את דעתו.
בדיעבד מסתבר שהפיקוד העליון ידע מלכתחילה שהמתקפה חסרת סיכוי. הסיבה שהפקודה
לכיבוש תל הנמלים ניתנה היא שהיה לחץ של התקשורת לעשות משהו. המתקפה חסרת הסיכוי
נועדה להרגיע את התקשורת.
כצפוי, המתקפה נכשלת וחיילים רבים נהרגים. שליש מהחיילים אף לא מצליח לצאת
מהחפירות. גנרל מירו, מלא זעם על ההתנהגות הפחדנית כביכול של חייליו, פוקד על
סוללת התותחים לירות עליהם. מפקד הסוללה מסרב לירות כל עוד הוא לא קיבל פקודה
כתובה.
בעקבות הכשלון, הגנרל מירו מנסה לנקות עצמו מאחריות לכשלון באמצעות הוצאה להורג
של 100 מחייליו. מפקד הדיביזיה, הגנרל ברולרד, משכנע את הגנרל מירו להוציא להורג
רק 3 חיילים.
במשפט, קולונל דאקס, (קירק דוגלס), מפקד הגדוד שערך את המתקפה על תל הנמלים,
משמש כסניגור של 3 החיילים.
המשפט חד צדדי לחלוטין ושלוש החיילים נידונים למוות.
בלילה לפני הוצאת 3 החיילים להורג, נודע לקולונל דאקס שהגנרל מירו נתן פקודה
לסוללת התותחנים לירות על עמדות החיילים הצרפתים.
הוא פונה עם העדויות הכתובות לגנרל ברולרד, אך ברולרד דוחה אותו.
למחרת 3 החיילים מוצאים להורג.
לא אחשוף את סוף הסרט.
ב.התייחסות.
כרגיל, אני מנסה לברר מה הוא הנושא שבו הסרט עוסק.
הנושא לדעתי -
אידאליזם מול ציניות ואגואיזם.
התפיסה הערכית הצינית של הגנרלים מול התפיסה הערכית האידאליסטית של הקולונל
דאקס.
הגנרלים דוגלים כביכול בפטריוטיזם. הם כביכול דוגלים בכך שהחיילים יהיו מוכנים
להקריב את חייהם למען ארצם. אלה הם סתם מילים ריקות, העמדת פנים. בפועל, מה
שמעניין אותם זה הקידום האישי והאינטרסים.
הם ציניקנים שחדלו מזמן להאמין בפטריוטיזם וחברות ואנושיות וכל יתר הערכים היפים.
בעולם שלהם כל אחד דואג לעצמו וחברים יש רק באגד.
הם שולחים אנשים למותם אך ורק למען קידום הקריירה. גם המתקפה חסרת הסיכוי על תל
הנמלים וגם ההוצאה של 3 החיילים להורג נועדו אך ורק לצורך קידום אינטרסים אישיים
של הגנרלים ושל המטה הכללי.
נרמז בסרט שכל מלחמת העולם הראשונה ארעה ממניעים ציניים אגואיסטיים של המנהיגים.
השאלה של הסרט - למה באמת שלחו מליוני אנשים אל מותם ?
התשובה של הסרט - על מנת לקדם אינטרסים אישיים של מספר קטן של פוליטיקאים
וגנרלים.
כל המילים היפות היו שקר.
ג.החפירות מול הארמונות.
בסרט מובלט שהגנרלים שולחים את חייליהם לחיות בחפירות ואילו הם עצמם חיים
בארמונות מפוארים וחיים חיי נהנתנות עם אוכל טוב ונשפים. הגנרלים כמובן לא מסכנים
את עצמם.
הקולונל דאקס הוא מפקד מזן אחר. הוא חי עם חייליו בחפירות והוא גם מסתער בראש
חייליו.
בסוף הסרט, הגנרל ברולרד אומר לקולונל דאקס שכעת הוא מבין שכל הארועים היו תרגיל
מבריק של דאקס שנועד להביא להדחת הגנרל מירו על מנת שדאקס יוכל לקבל את תפקידו של
מירו. כשדאקס מגיב בזעם, הגנרל ברולרד אומר משהו בסגנון - "עכשיו אני מבין. באמת
רצית להציל את החיילים. אתה אידאליסט".
ד.קן פולט והספר נפילת ענקים.
גם הספר נפילת ענקים של קן פולט עוסק בשאלת מניעי המנהיגים במלחמת העולם
הראשונה.
לקן פולט תאוריה קצת שונה על מניעי המנהיגים. אצלו המניע למלחמה הוא להשקיט את
מלחמות הפנים באמצעות מלחמות חוץ.
התאוריה של קן פולט קצת שונה, אך גם אצלו המניעים של המנהיגים ציניים. גם כאן העם
משמש כבשר תותחים לקידום האינטרסים האישיים של המנהיגים.
ה.מה כדאי לקחת מסרט זה ?
1.יש עוד חלוקה של בני אדם ושל תפיסות ערכיות לציניקנים ולאידאלסטים.
2.כשהמנהיגים שולחים את העם לשמש כבשר תותחים, כדאי לברר מה המניעים האמיתיים של
המנהיגים.
3.אגב, אנגליה וצרפת היו והינן דמוקרטיות.
מנהיגים אלה נבחרו באופן דמוקרטי. אולי כדאי לבחור מנהיגים עם אישיות שונה ?!
יש למנוע איכשהו שתפוחים רקובים שכאלה ישמשו כמנהיגים. יש לבחון מנהיגים בשני
פרמטרים עיקריים -
א.מה האישיות ? מה התפיסה הערכית ?
ב.מה החזון ומה היכולת להנהיג ולממש חזון זה ?
משום מה, יש נטייה להתעלם מהסכנה במינוי תפוחים רקובים למנהיגים. הדגש על הפרמטר
השני - החזון והיכולת.
