יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

סרט: לא עשיתי כלום ! אני נשבע !


  19/08/2012 לא עשיתי כלום !
  א.על הסרט.
    סרט קנדי צנוע על ילד קנדי בן 10, הילד עבר 2 טראומות קשות. תחילה ההורים התגרשו
    ואחר כך האמא עזבה - נסעה ליוון, ונראה שנטשה את הילדים.
    הילד מגיב לטראומות במעשים קשים - נסיונות התאבדות וכן מעשי פרחחות כמו פריצות
    לבתי השכנים וגנבות.
    הסרט מראה את החיים בעיני הילד. מראה מה שהמבוגרים לא רואים וגם לא רוצים לראות
    יש 2 פרשנויות  להתנהגות הילד -
      1.הילד רע וצריך משמעת, אולי שליחת הנער למוסד לנוער עבריין.
      2.הילד במצוקה נוראית בגלל הטראומות שהוא עבר.
    ברור שהמשקפיים של הסרט הם הפרשנות השנייה.
    המבוגרים כלל לא מודעים לכאב של הילד. הם רואים רק את הביטויים הקשים בהתנהגות,
    ולא מבינים התנהגות זו. מבחינת המבוגרים - "הילד השתגע".
    הסרט זו הזדמנות נדירה לראות את החיים בעיני ילד.
    הסרט קשה בצורה בלתי רגילה.

  ב.התייחסות.
    הסרט מראה היטב איך אישויות טראומה פועלות.
    בעקבות 2 הטראומות נוצרות 2 אגנדות טראומה -
      1.איחוד המשפחה.
      2.חזרה לאם.
        הילד סופר את הימים מעזיבת האם באמצעות חלוקי נחל שהוא שם על השידה. בכל יום
        הוא מוסיף עוד חלוק נחל. הילד מתכנן כל הזמן לנסוע ליוון ולחפש את האם.
    הרושם  הוא שהילד עושה דברים נוראיים במטרה למשוך תשומת לב, ויעשה משהו נוראי שיחזיר את האמא
    ויאחד את המשפחה. ההתנהגות הקשה זו זעקה לעזרה - שמישהו יתעורר.

  ד.בת השכנים.
    הילד מתחבר עם בת השכנים, שגם היא עוברת טראומה קשה - ההורים גרושים והאם חיה עם
    הדוד. דוד זה מכה את הילדה. זו ילדה שלא מקבלת אהבה אלא רק מכות. אף אחד לא חשב
    לקנות לה בובות ברבי. בובות הברבי שלא קנו לה מסמלים את האהבה שלא ניתנה לה.
    גם בת השכנים מחפשת את האב שאיננו.
    2 הילדים שרוטים, הטראומות שונות, אך הפרטים לא חשובים.

  ה.אין מה להפסיד.
    אצל 2 הילדים ישנו המוטיב שאין להם חיים ולכן אין מה להפסיד ואין בשביל מה
    לחיות. אין בשביל מה להשתדל.
    בניגוד לילדים רגילים, להם אין בית ואין הורים שאוהבים אותם.
    תחושה זו גם היא מובילה להתנהגות קיצונית, בריחה מהבית ואף נסיונות התאבדות.
    אמרתי שהסרט קשה.

  ו.מיקי האבדן 2.
    עלה בדעתי שאולי גם אצלי יש אישיות טראומה שכזו - מיקי האבדן 2.

נ.ב. 3.1.2013
המסר העיקרי של הסרט הוא שאנחנו לא מבינים את הילדים שלנו. יש 2 המשקפיים לגבי ההתנהגות הקשה של הילדים, המשקפיים ללא הבנה והמשקפיים עם הבנה ועם אמפטיה.
הסרט אכן נותן הצצה מופלאה לעולמו של הילד, לא מה רואים בחוץ אלא מה יש בפנים.

 
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה