ראה YNET
ראה IMDB
23/08/2012 המלח מגיברלטר.
א.התחלתי לראות את המלח מגיברלטר. 1967.
הגיבור, בריטי הנמצא בחופשה בפירנצה עם אהובתו, משועמם מאהובתו האופטימית, מעצמו
ומהחיים. לא מוצא טעם לחייו. על סף משבר משמעות.
מתקשר לאמריקאית מסתורית זאן מורו, בעלת יכטה, המחפשת כל חייה מאהב מסתורי-המלח
מגיברלטר.
ב.התייחסות.
החיפוש אחר הציפור הכחולה. שלילה כלפי החיים הנוכחיים. הגיבור שורף את המועדון
בכך שהוא עוזב את אהובתו וחייו הקודמים, על מנת לחפש ציפור כחולה מסתורית ולא
ברורה. חיים ריקים. אין כלום בעל משמעות בחייו. חיפוש אחר משמעות בחיים ריקים.
ג.העולם ללא מועדון.
אנשים "רגילים" בונים מועדון, מועדון שחשוב להם ונותן משמעות לחייהם.
בעולם של גבורי הסרט אין מועדון. מי שמחפש מועדון הוא משעמם. יש רק כמיהה למשהו
מסתורי שאינו קיים, ציפור כחולה מסתורית שתיתן משמעות לחיים הריקים.
לרוב, כששוללים את המועדון הנוכחי, שואפים למועדון אחר, מועדון משופר. כאן
שוללים גם את מושג המועדון !
לזאן מורו היו הרבה מאהבים. כשנמאס לה מהמאהב, היא אומרת שהיא משליכה אותו מעבר
לסיפון, לים. יש כאן אידאולוגיה אנרכיסטית, שבה חיים ללא מועדון. באידאולוגיה זו אין אהבה
ואין ערכים אנושיים.
ד.על שלילת הערכים הרגילים.
אני לא אוהב סרט זה בגלל התפיסה הערכית. זהו סרט הבועט בכל הערכים הרגילים.
זהו סרט שבועט בערכים הרגילים, כמו הסרט - הצגת הקולנוע האחרונה של רוקי. משום מה,
כשמישהו בועט בערכים, הוא הופך לגבור-פולחן. בועטים לא רק במושג המועדון אלא
בערכים הרגילים בכלל.
תמיד אני מגיב בחריפות לבועטים בערכים, כולל תוכנית הטלוויזיה
השרדות. השרדות מציעה במקום הערכים הרגילים, ערכי השרדות, אך גם היא בועטת בערכים.
יש רבים הבועטים בערכים הרגילים. כל אידאולוגיה מתחילה בשלילת הערכים הרגילים,
והצעת ערכי האידאולוגיה כתחליף. כך מגיעים לנאציזם ולמחנות ריכוז למשל.
חוזרים בתשובה, בועטים בערכים החילוניים ומביאים בכך לפרוק משפחות.
כעת ניתן להבין מדוע התגובה הפנימית החריפה שלי לאלה שבועטים בערכים הרגילים.
ה.על התפיסה הערכית בסרט
לפי הסרט - מי שערכי - משעמם.
לפי הסרט - על מנת לחיות - צריך לבעוט בערכים הרגילים. אדם שהוא ערכי, לא יודע
לחיות, משעמם.
אנשים עם תפיסה ערכית זו הם כביכול באור, חכמים, עליונים. קצת מזכיר פסיכופטים.
בעיני לא חשוב כל כך מה התפיסה הערכית החלופית. משמעותית יותר שלילת הערכים
הרגילים.
ו.על עלילת הסרט.
בעיני הגבור בעט בערכים הרגילים. במשקפי הסרט, הערכים הרגילים ריקים, ולכן משבר
המשמעות שהגבור עובר. במשקפי הסרט, אצל כולנו הערכים ריקים והחיים ריקים. אנחנו
פשוט לא באור ועדיין לא גילינו זאת. אנחנו כמו המאהבת הראשונה, האופטימית.
הגבור חווה משבר משמעות, הוא רואה מה שאנו עדיין לא רואים - שהערכים הרגילים
ריקים.
אין ערכים בחייו, ואז הוא מגלה את זאן מורו עם איזה ערך מסתורי, איזו ציפור כחולה
ולא ברורה - המלח מגיברלטר.
אמרתי כבר שאני לא אוהב את הסרט ?!
ראה IMDB
23/08/2012 המלח מגיברלטר.
א.התחלתי לראות את המלח מגיברלטר. 1967.
הגיבור, בריטי הנמצא בחופשה בפירנצה עם אהובתו, משועמם מאהובתו האופטימית, מעצמו
ומהחיים. לא מוצא טעם לחייו. על סף משבר משמעות.
מתקשר לאמריקאית מסתורית זאן מורו, בעלת יכטה, המחפשת כל חייה מאהב מסתורי-המלח
מגיברלטר.
ב.התייחסות.
החיפוש אחר הציפור הכחולה. שלילה כלפי החיים הנוכחיים. הגיבור שורף את המועדון
בכך שהוא עוזב את אהובתו וחייו הקודמים, על מנת לחפש ציפור כחולה מסתורית ולא
ברורה. חיים ריקים. אין כלום בעל משמעות בחייו. חיפוש אחר משמעות בחיים ריקים.
ג.העולם ללא מועדון.
אנשים "רגילים" בונים מועדון, מועדון שחשוב להם ונותן משמעות לחייהם.
בעולם של גבורי הסרט אין מועדון. מי שמחפש מועדון הוא משעמם. יש רק כמיהה למשהו
מסתורי שאינו קיים, ציפור כחולה מסתורית שתיתן משמעות לחיים הריקים.
לרוב, כששוללים את המועדון הנוכחי, שואפים למועדון אחר, מועדון משופר. כאן
שוללים גם את מושג המועדון !
לזאן מורו היו הרבה מאהבים. כשנמאס לה מהמאהב, היא אומרת שהיא משליכה אותו מעבר
לסיפון, לים. יש כאן אידאולוגיה אנרכיסטית, שבה חיים ללא מועדון. באידאולוגיה זו אין אהבה
ואין ערכים אנושיים.
ד.על שלילת הערכים הרגילים.
אני לא אוהב סרט זה בגלל התפיסה הערכית. זהו סרט הבועט בכל הערכים הרגילים.
זהו סרט שבועט בערכים הרגילים, כמו הסרט - הצגת הקולנוע האחרונה של רוקי. משום מה,
כשמישהו בועט בערכים, הוא הופך לגבור-פולחן. בועטים לא רק במושג המועדון אלא
בערכים הרגילים בכלל.
תמיד אני מגיב בחריפות לבועטים בערכים, כולל תוכנית הטלוויזיה
השרדות. השרדות מציעה במקום הערכים הרגילים, ערכי השרדות, אך גם היא בועטת בערכים.
יש רבים הבועטים בערכים הרגילים. כל אידאולוגיה מתחילה בשלילת הערכים הרגילים,
והצעת ערכי האידאולוגיה כתחליף. כך מגיעים לנאציזם ולמחנות ריכוז למשל.
חוזרים בתשובה, בועטים בערכים החילוניים ומביאים בכך לפרוק משפחות.
כעת ניתן להבין מדוע התגובה הפנימית החריפה שלי לאלה שבועטים בערכים הרגילים.
ה.על התפיסה הערכית בסרט
לפי הסרט - מי שערכי - משעמם.
לפי הסרט - על מנת לחיות - צריך לבעוט בערכים הרגילים. אדם שהוא ערכי, לא יודע
לחיות, משעמם.
אנשים עם תפיסה ערכית זו הם כביכול באור, חכמים, עליונים. קצת מזכיר פסיכופטים.
בעיני לא חשוב כל כך מה התפיסה הערכית החלופית. משמעותית יותר שלילת הערכים
הרגילים.
ו.על עלילת הסרט.
בעיני הגבור בעט בערכים הרגילים. במשקפי הסרט, הערכים הרגילים ריקים, ולכן משבר
המשמעות שהגבור עובר. במשקפי הסרט, אצל כולנו הערכים ריקים והחיים ריקים. אנחנו
פשוט לא באור ועדיין לא גילינו זאת. אנחנו כמו המאהבת הראשונה, האופטימית.
הגבור חווה משבר משמעות, הוא רואה מה שאנו עדיין לא רואים - שהערכים הרגילים
ריקים.
אין ערכים בחייו, ואז הוא מגלה את זאן מורו עם איזה ערך מסתורי, איזו ציפור כחולה
ולא ברורה - המלח מגיברלטר.
אמרתי כבר שאני לא אוהב את הסרט ?!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה