יום רביעי 30/01/2013 15:09
סרט: אהבה כבוד ובגידות
**********************
א.סרט: אהבה כבוד ובגידות.
1999. ארה"ב. סרט מליגה ג' עם שחקנים לא ידועים.
העלילה -
גבורת הסרט היא בחורה בשם מליסה, הגרה עם הוריה. היא מגלה שאביה בוגד באמא,
וזה גורם לאבדן אמון ולמשבר ביחסים עם האבא. בהמשך הסרט היא מתאהבת ואף נישאת.
האמא נרצחת. למראית עין, פורצים רצחו את האמא, אך יש ראיות שהרוצח הוא אדם שהכיר
היטב את האמא.
מליסה מתחילה לחשוד שהאבא הוא הרוצח. יש דילמה ערכית קשה אם להעיד נגד האבא. לבסוף היא
מעידה נגד האבא. בהמשך מתברר שהרוצח הוא בעלה של מליסה ולא האבא. מתברר שהבעל, הנראה
כאדם ערכי, הוא אדם שפל ורוצח, ואילו האבא הוא אדם ערכי ואוהב, למרות המעידה
החד-פעמית כשהוא בגד באמא.
ב.התייחסות.
לכאורה זה מותחן. בעצם, הסרט עוסק במערכות היחסים של מליסה עם האבא ועם
הבעל, שתי מערכות היחסים החשובות בחייה.
1.המשבר ביחסים בין מליסה לבין אביה פורץ לאחר שהיא מגלה שהוא בוגד באמא.
מסתבר שהיחסים של מליסה עם האבא בנויים על 2 רגליים עיקריות -
א.האהבה. האמונה שהאבא אוהב אותה.
ב.האמונה בערכיות של האבא ובנאמנות שלו לערכים שהוא מייצג.
כשמליסה מגלה שהאבא בוגד באמא, ושהוא כביכול אדם לא ערכי, יש משבר ביחסים - רגל
אחת, עליה היחסים עמדו, קרסה.
הרושם שביחסים אלה יש 2 התניות ליחסים - אהבה ואמונה בערכיות.
כאמור, בהמשך הסרט מתברר שהאבא אדם מאד ערכי, למרות הרושם מהבגידה.
מתברר שדווקא הבעל אינו אדם ערכי.
בכל מערכת יחסים עלינו לשאול את עצמינו אם שמנו התניות ליחסים, ומה הם התניות
אלה. כפי שרואים בסרט, כל התנייה יכולה להביא לסיום מערכת היחסים.
האם נכון להתנות יחסים ? ראה נושא "מרכיב ההתנייה".
2.הדילמה הערכית.
הדילמה הערכית של מליסה האם להעיד נגד אביה במשפט שבו האבא מואשם ברצח האמא.
זו ממש דילמה ערכית קשה. מה חשוב יותר - גילוי האמת או נאמנות לאבא ושלמות
המשפחה. כלל לא ברור מה נכון. לא ברור איך אנו היינו אמורים לנהוג בנסיבות דומות.
כלל לא ברור שהאבא אכן רצח את האמא, בהמשך אכן מתברר שהוא לא רצח.
3.המסיכות.
לפי הסרט, עלול להתברר שהאנשים שאנו אוהבים לובשים מסיכה, ושהם שונים ממה
שחשבנו עליהם כל השנים.
אישית, איני אוהב את הטענה "שלא ידעתי". לא מקובל עלי שאבוא בעוד 5-10 שנים
ואומר "טעיתי, חשבתי". זו דעתי האישית. לדעתי, אנו אמורים לדעת מי האחר. אנחנו
לא יודעים כשאנחנו לא רוצים להתמודד עם הידע. לא סביר שנתחייב ליחסים, ואחר
מספר שנים נבוא ונגיד "טעיתי, חשבתי". מתחייבים רק כאשר בטוחים שלא נחזור בנו.
4.מתי מוצדק ונכון לשרוף את המועדון ?
בסוף הסרט מתברר שהבעל הוא אדם ורוצח שפל. הבעל אף מתכוון לרצוח את מליסה.
הוא כולא אתה בבקתה ביער ואומר לה שהוא אוהב אותה, אך אין לו ברירה אלא לרצוח
אותה.
ברגע האחרון המשטרה מגיעה לבקתה, ומונעת את הרוצח.
האם במצב זה נכון שמליסה תשרוף את המועדון ? מתי מוצדק לשרוף את המועדון ?
כביכול, בנסיבות כאלה ברור שאין מקום להמשך הזוגיות. כך מקובל לחשוב. לי זה לא
ברור. שוב חוזרים לשאלה של התניית היחסים, מרכיב ההתנייה.
נ.ב.
התסריט הטיפוסי לקושי או אף סיום מערכת יחסים הוא שאחר מספר שנים באים ואומרים "טעיתי, חשבתי".
חשבתי שהאחר אינו כפי שחשבתי. יתכן שהוא העמיד פנים, הסתיר, לבש מסיכה.
במצבים קיצוניים אף מסיימים את היחסים, שורפים את המועדון.
זאת למרות שהתחייבנו ליחסים בתחילתם. כשהתחייבנו, בתחילת מערכת היחסים, לא היתה רשימת התניות ליחסים.
רואים כאן שתי גישות ליחסים. בתחילת מערכת היחסים, התפיסה היתה שהיחסים הם ללא תנאי, ואילו, כשיש קושי ביחסים, מופיעות לפתע התניות.
יש כאן שאלות עקרוניות -
- האם יחסים אמורים להיות עם או בלי תנאי ?
איך זה שמתחייבים שהיחסים הם ללא תנאי, ואחר כך חוזרים בנו מההתחייבות ? - האם יש מקום, בנסיבות כלשהן, לשרוף את המועדון ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה