א.העלילה.
גרהם, (מל גיבסון), הוא כומר לשעבר, החי בחווה מבודדת עם אחיו ושני ילדיו
הקטנים.
גרהם הוא אלמן, שאשתו נהרגה בתאונת דרכים. גרהם כועס על אלוהים ומאשים אותו
במות אשתו. זה גורם לגרהם לנטוש את הכמורה.
גרהם נחשף לסימנים מסתוריים שונים. תחילה מופיעים ציורים מוזרים בשדה התירס שלו.
אחר מופיעים סימנים נוספים. הסימנים מופיעים לא רק אצל גרהם, אלא בכל העולם.
אנשים שונים מפרשים את הסימנים בצורה שונה.
גרהם ויתר האנושות מבינים אט אט שאלה הם סימנים לנוכחות חוצנים. מתברר שהחוצנים
מתכננים פלישה לכדור הארץ. לבסוף החוצנים אף פולשים בפועל.
ב.דימוי עיר הנושאים.
בהתייחסות לסרטים, אני מנסה לזהות מה הם הנושאים שבהם הסרט עוסק.
מה שמעניין אותי בעיקר זה לא הסרט אלא הנושאים שהסרט מעלה. באמצעות כתיבה על
הסרט, אני שואף להעלות נושאים אלה.
נדמיין עיר תת-קרקעית בה כל רחוב מייצג נושא של החיים.
המטרה שלי - לתת שמות לרחובות ולספק מפה של העיר.
במהלך חיינו, אנו מגיעים לנושאים אלה שוב ושוב, ולא זוכרים שכבר היינו
בנושא זה פעמים רבות בעבר.
בראייה שלי, כל סרט מורכב מעלילה ונושאים.
העלילה זה החלק הרדוד, התפאורה. העלילה זה האמצעי להעלות את הנושאים.
הנושאים זה העומק שיש בסרט.
חלום הרחוב הראשי בבלוג פשר חלומות משתמש בדימוי זה.
ג.תפיסת החדרים.
דימוי אחר שבו אני משתמש זה דימוי הבנין עם החדרים.
זה אותו רעיון, אך בהצגה קצת שונה. בדימוי זה, הבנין זה הנפש ו/או החיים, והחדרים
אלה הם הנושאים המרכיבים את הנפש ואת החיים. התפיסה לפיה הנפש והחיים מורכבים
מנושאים, זו תפיסת החדרים.
אם, למשל, יש לאדם כלשהו בעייה בנושא זוגיות, אני נוהג לומר שחדר הזוגיות של אדם
זה מבולגן, ושיש לארגן את החדר.
ד.הנושאים שזיהיתי בסרט.
הסרט סימנים נחשב לסרט מדע בדיוני. למרות זאת, בעיני זה סרט מיסטי רוחני. זאת
כיוון שרוב הנושאים שהסרט מעלה הינם נושאים מיסטיים רוחניים.
הנושאים שהסרט מעלה -
1.מרכיב המעבר.
מרכיב המעבר עוסק בשאלה - האם יש מעבר כזה או אחר ?
למשל - האם יש אלוהים, חיים אחר המוות, גלגולים ועוד ?
בסרט יש 2 סוגי מעבר -
א.חוצנים.
ב.אלוהים.
תחילה יש סימנים שיש מעבר, שיש חוצנים, אך הסימנים ניתנים לפרושים שונים.
לבסוף, הסימנים הופכים לוודאות. מסתבר שאלה שהאמינו שיש חוצנים אכן צדקו.
2.הכעס על אלוהים.
בסרט, גרהם כועס על אלוהים "שלקח ממנו את אשתו".
לאחר אבדן יש, לדעתי, תמיד כעס כלפי מי שבעינינו אשם באבדן. אצל כל אחד יש
משקפי טראומה אחרים. משקפיי הטראומה מציינות מי האשם באבדן.
במקרה זה משקפיי הטראומה הם שאלוהים אשם באבדן, ולכן הכעס מופנה כלפי
האלוהים.
הכאב והכעס מוחבאים בפנים, אך מידי פעם הם מקבלים ביטוי חיצוני.
גם אצלי הכעס הופנה כלפי האלוהים.
3.יש תוכנית חיים ויש יד מכוונת.
זה הנושא העיקרי בסרט. על כך בהמשך.
ה.הסרט הכפר.
כשהתחלתי לראות את הסרט סימנים, ראיתי מיד שהאווירה בסרט זהה לאווירה בסרט
הכפר של אותו בימאי.
גם בסרט הכפר יש "סימנים" שיש מעבר, אך הסימנים לא חד-משמעיים, וניתן לפרש אותם
בצורות שונות.
בשני הסרטים מסתבר בסיום שהפרשנות לסימנים שיש מעבר היתה הפרשנות הנכונה, שאכן
יש מעבר.
ו.יש תוכנית חיים ויש יד מכוונת.
התובנה העיקרית בסרט סימנים -
יש תוכנית חיים.
יש יד מכוונת.
אין מיקריות.
הכל בחיינו תוכנן מראש.
סוף הסרט מבהיר שכל מה שקרה לא היה מיקרי.
היתה תוכנית חיים שיקרה מה שאכן קרה לבסוף.
בקטע בתחילת הסרט, גרהם אומר שבני האדם מתחלקים לשני סוגים -
1.אלה המכחישים שיש יד מכוונת.
2.אלה המכירים שיש יד מכוונת.
המכחישים חשים שהם מתמודדים לבד עם החיים, ולכן הם חיים בפחד.
הקבוצה השנייה חשה בטחון בגלל האמונה שלא משנה מה יקרה, אלוהים תמיד לצידם.
כשאשתו של גרהם מתה כתוצאה מתאונת דרכים, המילים האחרונות שהיא אומרת - "תגיד
לאחיך שיחבוט הכי חזק". בתחילה מילים אלה נשמעו כהזיות של אדם גוסס. בסוף הסרט,
יש עימות עם אחד החוצנים, ובו החוצן מאיים להרוג את הבן של גרהם.
גרהם נזכר במילים של אשתו. הוא אומר לאחיו "תחבוט הכי חזק", וזה מה שמציל אותם.
משתמע שכל הארועים תוכננו מראש.
ארוע זה גורם לריפוי הכעס של גרהם כלפי האלוהים. זה מתבטא בכך שגרהם חוזר להיות
כומר.
המסקנה בסוף הסרט -
לא היתה מיקריות כשאשתו של גרהם מתה.
לא היתה מיקריות כשהבן של גרהם ניצל בסוף הסרט.
פעם היד המכוונת לוקחת ופעם היא נותנת.
ז.הערות.
1.גם בשנים שהייתי עם משקפיים חילוניות, ריבה אשתי ואני האמנו שזה לא מקרה שאנחנו
יחד, שכך היה אמור להיות, שאין מיקריות בענין הזוגיות בינינו.
2.הסרט נגד כל הסיכויים.
בסרט נגד כל הסיכויים, עם מאט דיימון, אין כלל ספק שיש תוכנית חיים.
שם גיבור הסרט מנסה לשנות את תוכנית החיים.
הוא חושב שתוכנית החיים מטומטמת.
3.גם אני חיפשתי כל חיי איך ניתן לעקוף את תוכנית החיים.
קראתי לכך בשם - החיפוש אחר פרפטום-מובילה. Perpetum mobile.
התשובות שחיפשתי כל חיי נועדו בעצם לאפשר לנו לעקוף את תוכנית החיים ואת
האלוהים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה