א.העלילה.
ג'ק ניקולסון הוא פסנתרן מבטיח שנטש את הקריירה כפסנתרן. הוא עובד כפועל פשוט
בשדה נפט וחי עם מלצרית, בחורה פשוטה ורדודה שאוהבת אותו. הוא לא אוהב אותה. לא
ברור מדוע הוא ממשיך בזוגיות. בכל פעם הוא מנסה לעזוב אותה, ומתחרט.
הוא לא מוצא את מקומו כפסנתרן, כפועל בשדה הנפט או בבית אביו. כשנודע לו שאביו
גוסס, הוא שב לבית אביו, אך גם שם הוא לא מוצא את מקומו.
ב.התייחסות.
תחילה התקשיתי להבין סרט זה. הצלחתי להבין מה הסרט מנסה לומר רק ממש בסוף הסרט.
סרט זה מזכיר לי את הסרט ההסדר של איליה קזאן. בשני הסרטים הגבורים לא מתחברים אל
חייהם, לא אוהבים את חייהם הנוכחיים, ולא ברור מה הם כן רוצים.
אין דבר מסויים בחייהם שהם אוהבים. הם לא מחוברים לכלום. אין גם בחייהם מערכת
יחסים משמעותית אחת.
ג'ק ניקולסון לא מחובר לחייו כשם שהוא לא מחובר לבת זוגו המלצרית.
באותה קלות שהוא מסוגל לעזוב את בת זוגו, הוא מסוגל גם לעזוב את חייו הנוכחיים.
כלום לא קושר אותו לחיים אלה. כל החוטים הקושרים אותו לחיים אלה חסרי ערך
בעיניו. אין חוטים של ממש. הזוגיות היא הסדר. החיים הינם הסדר. הכל הסדר.
הוא רוצה לעזוב, אך גם אין לאן לעזוב.
אני מעדיף את הסרט ההסדר, שם הדברים נאמרים בצורה ברורה יותר.
ג.צומת החיים הנוכחיים.
הצומת בה ג'ק ניקולסון ניצב זו צומת החיים הנוכחיים. בצומת זו השאלה היא - האם
אני אוהב את חיי הנוכחיים או שאני רוצה חיים אחרים ?
אפשר לקרוא לצומת זו גם בשם - צומת האושר.
בצומת זו, האדם מדמיין שהוא יהיה מאושר אם יהיו לו חיים אחרים עם בת זוג אחרת,
מקצוע אחר, כסף ועוד.
האשלייה הקבועה היא שנהיה מאושרים כשנגיע לחיים האחרים שמחכים ממש מעבר לפינה.
צומת החיים הנוכחיים זו צומת מאד חשובה.
ד.היחסים עם חיים.
נדמיין שיש אדם בשם חיים, ואיתו יש לנו מערכת יחסים. חיים מסמל את החיים
הנוכחיים. נדמיין שלג'ק ניקולסון יש בחייו 2 מערכות יחסים עיקריות בחייו -
1.היחסים עם בת הזוג המלצרית.
2.היחסים עם חיים.
בשתי מערכות היחסים אין קשר של ממש. יש רצון לנטוש את שתי מערכות היחסים.
בשלב זה לא ארחיב עוד על צומת זו. חשוב רק שנלמד לזהות ולהכיר את הצמתים בחיינו.
ד.הצמתים בחיינו.
יש צמתים קבועות אליהן אנו מגיעים במהלך חיינו. התחלתי למפות צמתים אלה. מתחילה
להסתמן אצלי רשימה של הצמתים העיקריות בחיינו.
בכל צומת אנו מתמודדים עם שאלה גדולה אחרת של החיים. ציינתי קודם מה השאלה בצומת
החיים הנוכחיים.
ה.ראייה.
רק לקראת סוף הסרט התחלתי "לראות", התחלתי להבין מה קורה בסרט. זה קראתי כשהבנתי
שהסרט עוסק בנושא צומת החיים הנוכחיים. לפתע הבנתי באיזו צומת מדובר. זיהיתי את
הצומת.
על צומת זו יש אצלי מידע רב ממקודם, ולכן התחלתי להבין.
במילים אחרות -
התחלתי לראות כתוצאה מכך ש -
1.יש מידע קודם בנושא צמתים.
2.אני מכיר את צומת החיים הנוכחיים ממקודם.
3.זיהיתי שגיבור הסרט מתמודד עם צומת זו.
ו.צומת הרצון לחיים.
צומת החיים הנוכחיים היא חלק מצומת הרצון לחיים.
השאלה הרחבה יותר - מה הרצון לחיים שלי ?
איזה חיים אני רוצה ?
בצומת החיים הנוכחיים מתמקדים בהיבט אחד של צומת הרצון לחיים - הבחירה בין החיים
הנוכחיים לבין חיים אחרים.
על צומת הרצון לחיים אדבר בהזדמנויות אחרות.
נ.ב.
א.על היבט שריפת המועדון.
לסרט יש היבטים נוספים שבמכוון לא הזכרתי קודם. אזכיר בכל זאת. המלצרית לא רק אוהבת את
ג'ק ניקולסון אלא גם בהריון עם בנו. למרות זאת, הוא נוטש אותה ואת בנו. יש עם זה
כמובן בעייה ערכית קשה. בסרט הוא עצמו אומר שהוא לא אדם טוב. הוא עסוק רק באושר
שלו ובעצמו. הוא אגואיסט.
ההיבטים הנוספים מעבירים אותנו לצמתים אחרות. העדפתי להתמקד בהתייחסות בצומת
החיים הנוכחיים.
ב.על המושגים חיים נוכחיים וחיים אחרים.
החיים הנוכחיים אלה הם החיים שבנית לעצמך, החיים שיש לך כרגע.
החיים האחרים זה הגן עדן שכביכול מחכה מעבר לפינה.
תמיד דרכים ואידאולוגיות שוללים את החיים הנוכחיים ומבטיחים חיים אולטימטיביים
המחכים ממש מעבר לפינה. כמעט ללא יוצא מהכלל, מסתבר שזו אשלייה. הדשא אצל השכן
אינו יותר ירוק. זה רק נראה כך כשמסתכלים מרחוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה