יום שני 25/02/2013 15:09
סרט: מלחמה ושלום - 1956
***********************
א.סרט: מלחמה ושלום - 1956.
סרט מדהים של מעל 3 שעות לפי הספר של לב טולסטוי.
הדמויות העיקריות -
1.מל פרר - אנדרי בולקונסקי.
2.אודרי הפבורן - נטשה רוסטוב.
3.הנרי פונדה - פייר.
4.אניטה אקברג - הלנה.
5.ויטוריו גסמן - אנטול אחיה של הלנה.
הסרט רחב יריעה, עם הרבה סיפורים והרבה נושאים. לכן אדבר על כמה מהסיפורים
ומהנושאים בסרט בנפרד זה מזה.
ב.קוטוזוב מול נפוליאון.
הסיפור -
לפני קרב אוסטרליץ קוטוזוב אומר מה צפוי בעתיד. קוטוזוב אומר שלמחרת, בקרב
אוסטרליץ, הרוסים ינחלו תבוסה. אחרי כן יהיה שלום שימשך מספר שנים. אחר כך,
יהירותו של נפוליאון תדחוף אותו להפר את השלום, ואז הוא יפלוש לרוסיה וינחל
תבוסה. כך אכן קורה.
כאשר נפוליאון פולש לרוסיה ב-1812, קוטוזוב מעדיף לוחמה של אדמה חרוכה על פני
עימות ישיר. הוא מבין שבעימות ישיר, הוא ינחל תבוסה.
לאחר קרב בורודינו, בפאתי מוסקווה, שבו הצבא הרוסי מפסיד שוב, קוטוזוב ניצב
בפני דילמה - לנסות למנוע את כיבוש מוסקווה באמצעות קרב נוסף או לסגת ממוסקווה.
קוטוזוב מחליט על נסיגה ממוסקווה על פני קרב נוסף שבו הוא צפוי להפסיד.
נפוליאון נכנס למוסקווה השוממה, ומצפה שהרוסים יבקשו להכנע. כשזה לא קורה,
וכשמלאי המזון אוזל, נפוליאון מורה על נסיגה.
התייחסות -
בהצגה זו, בהנחה שהעובדות ההסטוריות נכונות, נפוליאון מצטייר כטקטיקן בחסד
ואילו קוטוזוב מצטייר כאסטרטג בחסד. טקטיקן יודע לנצח בקרבות. אסטרטג יודע לנצח
במלחמה. קוטוזוב אכן ניצח במלחמה.
לקוטוזוב יש ראייה וחזון לגבי העתיד ואילו נפוליאון מצטייר כילד מפונק השש
לקרב.
משום מה, אנחנו מתלהבים מהנפוליאונים ולא מהקוטוזובים.
עוד על קוטוזוב -
בזמן שהצרפתים מתחילים לסגת ממוסקווה קוטוזוב אומר - "זמן וסבלנות. אסור לקטוף
את התפוח בעודו ירוק. "
כשהצרפתים מגיעים לנהר הברזינה, קוטוזוב מחליט לתקוף, ואז הקרב הופך לטבח שבו
לצרפתים אין סיכוי. בסרט הצרפתים מנסים לחצות את הברזינה על גשר צר, כשהרוסים
יורים עליהם מהגבעות שמסביב. תמונה ממש קשה.
ג.פייר והלנה - טעויות בבחירת בת הזוג.
הסיפור -
בתחילת הסרט פייר מתחתן עם הלנה.
הלנה היא יפייפיה, אליה כל הגברים נמשכים. הבעייה היא האישיות שלה. היא קלת
דעת, אגואיסטית, ילדותית, מחפשת בעל עם מעמד וכסף, שואפת לחיי הוללות. זו
אישיות המחפשת מעמד, כסף וחיי הוללות ולא אהבה.
כשפייר נוסע לכפר, הלן מבקשת שפייר יסע לכפר לבד והיא תישאר במוסקווה. פייר
מסכים. הלן נשארת במוסקווה לבדה וכמובן מוצאת מאהב.
זה נודע לפייר, וזה מביא לפרוק הזוגיות ביניהם.
התייחסות -
לא ברור מדוע פייר מתחתן עם הלנה. הוא נמשך לחיצוניות של הלנה, ולא רואה את
הפנימיות, את האישיות שלה. פייר "מופתע" כשהוא מגלה מי זו הלנה. הוא מופתע
כשהוא מגלה שהלנה התחתנה איתו לא מתוך אהבה, אלא בעבור כספו.
במחשבה שנייה, אני לא בטוח שפייר אכן חיפש אהבה. ברור מה המניע של הלן. לא
ברור מה המניע של פייר.
ד.נטשה, אנדריי ואנטול - טעויות בבחירת בת הזוג.
הסיפור -
נטשה ואנדריי מתאהבים. הם מתארסים. למראית עין יש ביניהם אהבה מושלמת. אנדריי
אמור לנסוע לפולין, וכשהוא יחזור, כעבור כשנה, הם אמורים להתחתן.
בהיעדרו של אנדריי, גבר אחר, אנטול, מתחיל לחזר אחר נטשה. היא "נופלת בקסמיו",
והם קובעים לברוח יחד. ברגע האחרון, הבריחה נמנעת על ידי פייר.
כל הסיפור נודע לאנדרי, והוא מנתק את הקשר עם נטשה. נטשה מבקשת מאנדריי
שיסלח לה ושיחדש את הזוגיות איתה, אך הוא מסרב.
התייחסות -
שוב רואים את הדפוס שבו בוחרים בן זוג בשל החיצוניות ולא בשל הפנימיות.
מסתבר שאנטול הוא רודף שמלות ידוע וקל דעת. מסתבר שהוא גם נשוי בסתר. אנטול הוא
אחיה של הלנה, ובעל אישיות דומה - קל דעת ורודף תענוגות ונשים.
נטשה מתאהבת בחיצוניות של אנטול, ולא רוצה לראות את הפנימיות שלו. היא מתלהבת
מהמילים היפות של אנטול החלקלק, שאין מאחוריהם כלום. כולם רואים מי זה אנטול
חוץ מנטשה. היא ילדותית. יש לה צעצוע חדש, והיא לא תוותר על הצעצוע גם במחיר
שריפת המועדון.
לדעתי, בניגוד להצגה בסרט, נטשה ואנטול מתאימים זה לזה. שניהם ילדותיים
ולא בשלים לזוגיות אמיתית עם מחוייבות, להקמת מועדון אמיתי שיחזיק מעמד לאורך
זמן.
איך אפשר לוותר על גבר איכותי כמו אנדריי לטובת גבר חלקלק כמו אנטול ?!
ה.היחסים של פייר עם אביו.
הסיפור -
פייר הוא בן לא חוקי. אביו לא מכיר בפייר כבנו החוקי.
כאשר האבא גוסס, פייר לא ממהר למיטת אביו, כי הוא כועס על כך שאביו לא הכיר בו
כבן חוקי. מבחינת פייר, המשמעות היא שאביו לא אהב אותו. רק כשפייר מגיע לבסוף
למיטת האבא הגוסס, האבא מכיר בו כבן חוקי ובכך מפגין אהבה כלפי פייר.
רק בנקודה זו היחסים מתאחים והמשקעים שיש ביניהם נמוגים.
התייחסות -
חבל כמובן שהאבא נזכר להכיר בפייר כבן חוקי רק לפני מותו.
חבל שהמשקעים הקשו על היחסים ביניהם כל השנים. כדאי שכולנו נשתדל לסלק משקעים
שליליים ממערכות היחסים שלנו. יש משקעים שאנו סוחבים שנים רבות, וניתן לסלקם
ברגע.
ו.היחס של פייר לנפוליאון - האל שהכזיב.
הסיפור -
בתחילת הסרט, פייר מתלהב מנפוליאון. נפוליאון מסמל את ערכי המהפיכה הצרפתית.
רק כשפייר צופה בקרב בורודינו, פייר מבין מי הוא נפוליאון באמת, ומפתח שנאה
כלפיו.
התייחסות -
שוב רואים את תופעת "האל שהכזיב". האל שהכזיב זה שם ספר של ארתור קסטלר על
סטלין והקומוניזם. בשנות ה-30 של המאה הקודמת כל האינטליגנציה באירופה התלהבה
מסטלין ומהקומוניזם. הם ראו בו אל שיושיע את האנושות. הם לא רצו לראות את
הדיכוי ומשטר הפחד והגולאגים בסיביר.
כמו לנטשה, גם לאינטליגנציה היה צעצוע, עליו הם לא רצו לוותר.
כאן הצעצוע הוא אלוהים חליפי ולא אהבה, אך הרעיון זהה.
יש כאן דפוס שחוזר שוב ושוב - אלה שמחפשים אלוהים חליפי, מוצאים אלוהים שכזה
ומתאכזבים בהמשך.
הערה -
נפוליאון היה דמות שנוייה במחלוקת אז וגם כיום. יש שראו בו אלוהים שיביא לעולם
ישועה, ויש שראו בו מהדורה מוקדמת של היטלר.
נפוליאון כן קידם רפורמות רבות ואת ערכי המהפכה הצרפתית. בצבא שלו אנשים קודמו
לפי כשרון ולא לפי יחוס. ידעה האימרה שלו - "כל קורפורל נושא מטה של
פילדמרשל". כלומר, מי שמספיק מוכשר, יכול להפוך לפילדמרשל.
ז.הפיוס בין אנדרי לבין נטשה לפני מות אנדרי.
הסיפור -
לפני מותו, אנדרי מתפייס עם נטשה. הוא אומר לה שהוא אוהב אותה ואין אצלו כעס
כלפיה.
התייחסות -
קודם ראינו שגם פייר ואביו משלימים זה עם זה לפני מות האבא.
טיפוסי שאנשים פותחים את הלב זה כלפי זה לפני שהמוות מפריד ביניהם. הם נזכרים
לומר עד כמה הם אוהבים אחד את השני. ראיתי זאת לא פעם. לדעתי, האהבה היתה תמיד
ורק לפני שהמוות הפריד, הם נתנו לאהבה זו ביטוי חיצוני.
לעיתים המוות פתאומי, ואז לא מספיקים להיפרד כראוי, ואין הזדמנות ליישב את
המשקעים שסחבנו במשך שנים. ההמלצה תמיד - לא לחכות לרגע האחרון. לא בטוח שתהיה
הזדמנות לומר את מה שהיה צריך לומר ולא נאמר.
מצד שני, טבעי שיהיו חומות הגנה המקשים לבטא את האהבה שיש בליבנו. לפעמים, לפני
המוות, אנחנו מעיזים להוריד חומות אלה ולפתוח את הלב.
כך פרידה צריכה להיות - עם המון המון אהבה.
ח.חלום אנדריי לפני מותו.
ממש לפני מותו, אנדרי מספר לנטשה חלום שהיה לו. אני מצטט -
"היה לי חלום נהדר. חלמתי שמתתי. היתה דלת. יכולתי לראות מעבר לדלת.
חלמתי שמתתי, וברגע שמתתי, התעוררתי. כן, המוות זו התעוררות. את רואה - הכל
כל כך פשוט."
מיד אחר כך, אנדריי מת.
נטשה - "איפה הוא עכשיו ? לאן הוא הלך ?"
ט.המשפט בסוף הסרט.
"הדבר הכי קשה הוא לאהוב את החיים. לאהוב את החיים, למרות הסבל, בגלל שהחיים הם
הכל. החיים הם אלוהים, ולאהוב את החיים זה לאהוב את אלוהים". טולסטוי.
------------------------------
נ.ב. 1.3.2013
א.אנטול.
אנטול רוצה רומן קצר ולא קשר לכל החיים. לא מעניין אותו שנטשה צפוייה להפגע.
מאחורי המילים היפות אין אהבה ואכפתיות כלפי נטשה. אנטול יודע היטב מה המחיר
שנטשה תשלם, אך זה לא מעניין אותו. הוא אגואיסט ונהנתן שלא יודע מה זו אהבה.
איך נטשה נמשכת לקשר כזה עם אדם כזה ?!
ב.הלן.
הלן מחפשת זוגיות קבועה, אך זוגיות אצל הלן זה סידור כלכלי ולא קשר של אהבה.
"אהבה" הלן תחפש אצל עשרות מאהבים. אצל הלן יש הבחנה בין בעל שאמור לספק כסף
ומעמד לבין עשרות המאהבים. החיים אליהם הלן שואפת נשענים על שתי רגליים - הכסף
והמעמד שהבעל יספק והריגוש והנהנתנות שהמאהבים אמורים לספק. הרעיון - היא יפה
והיא תנצל את היופי שלה לגרום לגברים לספק את מה שהיא רוצה.
ג.נטשה.
לפחות בתחילת הסרט, נטשה היא ילדותית ועכשוויסטית. היא עדיין לא רוצה ולא בשלה
להחליט על חייה. כמו ילדים, היא חושבת רק על העכשיו. היא רוצה אהבה, אך לא אהבה
לכל החיים.
יתכן שהרומן עם אנטול זו בריחה של נטשה מהחלטה על חייה, ממחוייבות. גברים התחילו
לגלות בה עניין. אז למה להתחייב ?!
ד.השוואה בין אנטול לבין הלן.
אנטול והלן דומים ושונים.
בהיבט התפיסה הערכית הם דומים - הם אגואיסטים ונהנתנים. בהיבט זה הם אח ואחות. הרושם הוא
שהלן עזרה לאנטול לא פעם לקדם את מזימותיו, ואולי גם להיפך. הם דומים, ולכן
מבינים זה את זה גם ללא מילים.
בהיבט הדאגה לעתיד הם שונים. אנטול עכשוויסט ואילו הלן בוגרת במובן שהיא גם
חושבת על החיים בעתיד. לכן הלן חושבת על כסף ומעמד ונמנעת מסקנדלים פומביים.
לעומתה אנטול הוא "ילד" החושב רק על סיפוק הצרכים בהווה ומעורב בהרבה שערוריות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה